המדריך למוזיקאית העצמאית

הייתם חושבים שבתור מישהי שעברה את מה שאני עברתי, אני אמליץ לכם לא להתקשר עם אף אחד לעולם, זה אולי מוזר, אבל ההיפך הוא הנכון. להיות מוזיקאי עצמאי זה קשה בטירוף ואם מצאתם שותפים שמאמינים בכם ומעוניינים להשקיע בכם זמן או כסף מכיסם והם במקרה גם סבבה ולא חולי נפש - זה שווה זהב. מעבר לזה, קריירה אמיתית במוזיקה, שנמשכת לאורך שנים, עם יצירה בתפוקה גבוהה, לא יכולה להתקיים ללא שותפים בכלל. אתם פשוט לא יכולים להיות עד כדי כך טובים במוזיקה, ניהול אמנותי, הפקה בפועל, שיווק דיגיטלי, יחצ, בוקינג, ניהול פיננסי, פיתוח עסקי וחוזים. פשוט לא.

איפה הקאצ׳? זה לא משתלם להשקיע באמן לא מוכר. כל מי שבילה כמה שנים בתעשייה הזאת יודע את זה. הסיכוי שמנהל אמנים מנוסה יחליט ש*אתם* השיט, עד כדי להמר עליכם בזמן או בכסף שלו, הוא על גבול הלא קיים, מהסיבה הפשוטה שאתם לא מייצרים עדיין הכנסה קבועה גבוהה מספיק מהמוזיקה שלכם ובכלל לא בטוח שתגיעו לשם. גם חברות התקליטים ההן של פעם כבר לא ממש עושות את זה. 

הסנריו הסביר והרווח יותר, הוא מנהלים או יועצים אמנותיים שיעבדו אתכם בתשלום חודשי קבוע או יקיימו אתכם פגישות ייעוץ בתשלום שעתי. אם אתם יכולים להרשות את זה לעצמכם - זה נפלא. אין מחויבות ואין חלוקה של אחוזים. אם יש מישהו שאתם סומכים על דעתו ויכולים להעזר בו באופן כזה, לכו על זה. 

העסק נהיה מורכב כשנוצר קשר עם מנהל (בהנחה שמדובר במנהל אמנים מכובד שמנהל בהווה אמנים מכובדים) והוא מציע לכם להיות מנוהלים שלו ללא תשלום מצדכם. מדובר בחלוקת אחוזים שנעה בין 15 ל50 אחוזים. סביב ה15-20 אחוזים, המנהלים לא מוציאים כסף מכיסם, אלא רק משקיעים את הזמן, הניסיון והקשרים שלהם, שזה המון, אבל אתם אלה שלוקחים על עצמכם את הסיכון הכלכלי. ככל שנתח האחוזים גדל, אנחנו מדברים על מערכות יחסים אולדסקול שבהן אתם לא מוציאים כסף מהכיס, אתם לא בעלי המאסטר (כלומר לא נהנים מתמלוגי המאסטר כלל) ואתם נהנים מהרווחים של העבודה שלכם, רק אחרי שהמנהלים שלכם כיסו את כל ההוצאות. 

האם זה כדאי? באופן עקרוני, כן. באופן ספציפי, תלוי. 

אם אתם המשקיעים והמפיקים, סביר להתחייב לתקופה של אלבום אחד. יכול מאוד להיות שמעבר לחלוקה בהכנסות, תתבקשו לחלוק בתמלוגים (אפשר במשא ומתן לנסות להגביל את החלוקה בזמן). באופן טבעי ככל שההשקעה בכם גדולה יותר, המחויבות שידרשו מכם גדלה. יש איזה זמרת אחת שיזמה חוק שקובע שהתקופה המקסימלית לחוזה כזה תהיה 5 או 7 שנים (תלוי בסוג החוזה), אז בעניין הזה, אתם מכוסים. 

למה זה כן כדאי? אם זה לא ברור לכם כבר בשלב זה של הקריאה, אני אחדד שוב: אתם לא יודעים שום דבר. הקשרים והניסיון שמנהל אמנים צובר אפילו תוך שנים ספורות של עבודה בתעשייה, הם נכס אדיר שיחסוך לכם הרבה מאוד זמן וכסף, יקדם אתכם מהר יותר וגבוה יותר ויחסוך לכם את האולקוס והטלפונים הזועמים מהבנק. 

איך תדעו במי תוכלו לבטוח? איך תדעו עם מי כדאי להתקשר? תחקיר. התעשייה הזו קטנה מספיק, כדי להגיע לאנשים עם המידע הרלוונטי. אם אשכרה הציעו לכם חוזה מחייב, פשוט נסו לדבר עם כמה שיותר אמנים אחרים שחתומים באותה מסגרת. 

אופציה אחרת ומעניינת מאוד לדעתי, היא לצמוח יחד עם מישהו שלומד את העסק כמוכם. אם יש לכם חברים שמתעניינים בתעשיית המוזיקה מהצד של ההפקה והניהול, יש מצב שכדאי לכם מאוד פשוט להתגלח אחד על השני. מה אתם מרוויחים מזה? מחויבות ואנרגיה של מישהו שבאמת אכפת לו מכם, מישהו שתלוי בכם, לא רק אתם בו. אפשר לשלוח את החבר להתלוות אל כל מיני בעלי מקצוע - מנהלי הצגה, סאונדמנים וכד׳ (אנשים בדרך כלל לא מתנגדים לעזרה בחינם), כדי ללמוד ולהכיר זוויות שונות משלכם. 

מה לגבי בוקינג? כשאתם עושים את צעדיכם הראשונים, אני ממליצה לעשות בוקינג בעצמכם, כדי ללמוד וכדי להתחיל לנהל מערכות יחסים עם בעלי המועדונים ומארגני הפסטיבלים, כי מדובר באנשים שילכו אתכם כברת דרך רצינית. זה נראה טיפה דבילי כשמישהו מתקשר בשם אמן שאף אחד לא שמע עליו מעולם, וזה יוציא אתכם קצת מפונקים או חיים בסרט. מעבר לזה, מועיל וחשוב שתדעו מה קורה בצד השני - מה חשוב לאנשים שעובדים מולכם? הרי אתם אלו שתצטרכו להתמודד איתם בסופו של דבר. כשמנהל המועדון מרוצה, אתם תקבלו תאריכים טובים יותר ויחס טוב יותר מכל אנשי הצוות. ולא, זה לא רק עניין של איזה אמן מכניס הכי הרבה כסף, אלא עם מי נעים לעבוד, מי מעביר מפרט מסודר ומגיע בזמן לבאלאנס, מי מכבד את המקום ואת הצוות. תאמינו או לא, אבל מלצר שעובד במועדון הופעות מבין את התעשייה הזאת טוב יותר מכל עיתונאי, פשוט כי הוא רואה את האמת. 

אם ההופעה שלכם פצצה והתמזל מזלכם, אתם תוכלו להתקדם ולעבוד עם משרד בוקינג. מדובר במשרד שמנהל את ההופעות של מספר אמנים, ונמצא בקשר רציף עם ועדי עובדים, מפיקי אירועים ומוסדות שונים, ויכול להציע לכם להנות מהיתרון של קטלוג אמנים גדול. התקשרו מהעירייה לבקש מישהו מצליח מכם אבל אין להם תקציב? התקשרו מפסטיבל לבקש אמנית שלא פנויה בתאריך? משרד בוקינג גדול יכול בהחלט להגדיל לכם את ההכנסות, והוא גם זה שישים את הכסף על הפקת המופע, אבל כדאי להיות ריאליים - אין סיבה שיקחו אתכם, עד שאתם לא מכניסים מספיק כסף, כדי לפרנס את המנגנון. חלוקת האחוזים המקובלת נעה סביב 25-75 מהרווחים שנותרו לאחר כיסוי כל ההוצאות - חזרות, נגנים, נסיעה וכו׳. 

דרג הביניים בתחום הוא אדם שיציע שירותי בוקינג - כלומר יציע לנהל עבורכם את התקשורת מול מועדוני ההופעות, הפסטיבלים וכדומה. בדרך כלל אין לבוקרים (Booker) בודדים רשת ענפה של קשרים והוא לא ממש יעזור לכם בשיווק המופע. הוא פשוט פונקציה הפקתית שתתעסק בקביעת ההופעות, התקשורת מול הגוף המזמין וגביית התשלום. אדם כזה יגבה 10-15 אחוז מהרווחים של ההופעות וכמובן לא ישקיע כסף במופע עצמו. כל עוד אין לכם הופעה שרלוונטית להופעות מכורות (משמע הופעות מכורות מראש, לקהל יעד מסוים לטובת אירוע כלשהו), אין סיבה לפנות לאיש בוקינג (דרג הביניים) או משרד בוקינג, פשוט חבל על הכסף. תחסכו ותוציאו אותו על סאונדמן ליגה, זה הרבה יותר חשוב. 

טיפ של אלופים: שמרו בקובץ אקסל כל טלפון וכל מייל של אדם שאתם נמצאים איתו בקשר, גם אם ההופעה לא יוצאת לפועל. רשמו לפניכם הערות מיוחדות שכדאי לזכור לגביו ולגבי המקום. בסיבוב ההופעות הבא, הרשימה הזאת תהיה מתנה נהדרת מעצמכם של העבר לעצמכם של העתיד.